פסק-דין בתיק עת"מ 32835-07-12

1.         העותרת מס' 1 נתינת אוקראינה (העותרת) והעותר 2 אזרח ותושב ישראל (העותר) פנו בבקשה להסדרת מעמדה של העותרת בישראל במסגרת ההליך המדורג של "איחוד משפחות" - באשר לטענתם הם חיים בזוגיות ובחיים משותפים. המשיב החליט ביום 4.4.12 על דחיית הבקשה ודחה ביום 4.6.12 את הערר שהגישו לו על כך העותרים.

            כנגד החלטות אלה הוגשה העתירה שבפני.

2.         על פי הנטען בעתירה נפגשו העותרים באילת באוקטובר 2010 והחל מינואר 2011 הם "חיים יחד כידועים בציבור לכל עניין ודבר". הם טוענים כי ברצונם להינשא אך כיוון שהוא יהודי והיא איננה, עליהם לצאת לחו"ל לשם כך - ומבלי מתן הסטאטוס לעותרת חוששים הם כי לא תאושר כניסתה חזרה לישראל.

            העתירה מתארת את התלאות שעברה העותרת מאז נכנסה לישראל ב- 1999, ניצולה על ידי סוחרי נשים, והתעללות בה, הימלטותה על נפשה וגלגוליה השונים עד שפגשה בעותר באילת.

3.         בהחלטות נשוא עתירה זו דחה משרד הפנים את הבקשה מאחר ולא שוכנע בקיום הקשר הזוגי הנטען ובכנותו, מאחר והעותרים לא עמדו בנטל להוכיח קיום קשר זוגי כן ומאחר ובנסיבותיה החריגות של העותרת עולים ספקות וחששות של ממש כי הבקשה שבנדון אינה אלא ניסיון נוסף בשלל ניסיונותיה עד כה לקבל סטאטוס בישראל.

            ואלה עיקרי הדברים, כנטען בתגובת המשיב (ואשר רובם ככולם אינם במחלוקת).

            העותרת אזרחית וילידת אוקראינה (1967) נכנסה לישראל  ב- 1.8.99 באשרת תייר (ב/2) לשלושים יום.

            מאז ועד עתה - כמעט ארבע עשרה שנים (!) - היא שוהה בישראל שלא כחוק וללא היתר.

            כפי שיפורט להלן היא פנתה למשיב במהלך שנים ארוכות אלה בבקשות מבקשות שונות לקבלת סטאטוס בישראל, הן בעילה של "איחוד משפחות" (ביחס לבני זוג אחרים מהמשיב) והן בעילות נוספות.

            בקשותיה בעבר נדחו, היא נצטוותה שוב ושוב לצאת את ישראל, אולם עד עצם היום הזה לא עשתה כך.

4.         העותרים אינם חולקים על כך שהעותרת אכן שוהה בישראל שלא כחוק כמעט 14 שנים, כי הגישה בעבר למשיב בקשות לאיחוד משפחות (עם בני זוג אחרים) ובקשות לסטאטוס בישראל בעילות אחרות, כי כל בקשותיה בעבר נדחו והיא נצטוותה לעזוב את ישראל ולא עשתה כן.

            אולם - עפ"י טענת העותרים בעתירה הנוכחית - בזו הפעם אכן נקשר קשר זוגי אמיתי בין העותרת לעותר, השניים מעוניינים להינשא ועל כן יש לבחון עתירתם בהקשר זה ובמנותק מההיסטוריה הקודמת.

5.         הלכה משכבר היא כי על תושב חוץ המבקש קבלת סטאטוס בישראל בגין זוגיות נטענת עם תושב ישראל - מוטל נטל השכנוע כי אכן קשר זוגי נטען שכזה מתקיים ברמה המשקפת זוגיות כנה שכמוה כחיי משפחה.

            הסמכות לבחון בקשה שכזו ולהכריע בה נתונה עפ"י הדין לשר הפנים ולשיקול דעתו.

            התערבות הביקורת השיפוטית לא תהיה אלא באותם המקרים ובאותו היקף הדברים שנקבעו לעניין זה בפסיקה.

            ועוד לעניין זה. כאשר מבקש סטאטוס שוהה בישראל שלא כחוק, ובמקרה דנן משך 14 שנים רצופות, גדל משמעותית נטל השכנוע המוטל עליו להוכחת קיום הקשר הזוגי וכנותו.

אקדים ואציין כי לאחר בחינת עתירה זו - מסקנתי הינה כי לא קמה עילה להתערב בהחלטות הרשות נשוא העתירה.

6.         עפ"י הנטען בעתירה נפגשו העותרים באוקטובר 2010 באילת ומאז ינואר 2011 הם "חיים יחד כידועים בציבור לכל דבר ועניין".

            לטענתם הם מעוניינים להינשא - אך הדבר נמנע מהם בישראל שכן העותר יהודי והעותרת איננה יהודייה. על כן ברצונם לצאת לחו"ל להינשא - אולם העותרת חוששת לצאת את ישראל, כל עוד לא הוסדר מעמדה, מחשש שלא יותר לה לשוב לכאן.